חזרה לכל המאמרים

עירוי נוזלים בבית: מתי אפשר לטפל בהתייבשות בלי מיון

עירוי נוזלים לווריד או מתחת לעור יכול לפעמים להינתן בבית ולחסוך למבוגר מיון ואשפוז. מה ההבדל בין עירוי לווריד לעירוי תת-עורי, מתי זה מתאים, ומתי חייבים לפנות למיון.

במאמר על התייבשות אצל מבוגרים כתבתי על איך מזהים ואיך מונעים. אבל לפעמים, למרות כל המאמצים, ההורה פשוט לא מצליח לשתות מספיק - בגלל מחלה, חום, שלשול, בחילה או קושי בבליעה.

הצעד הבא הוא לא תמיד מיון. במקרים מתאימים, ובהחלטת רופא, אפשר לתת נוזלים בבית.

למה בבית?

מיון לאדם מבוגר זה לא רק כמה שעות של המתנה. זו סביבה רועשת, לילה בלי שינה, חשיפה לזיהומים, ולא פעם בלבול (דליריום) שמתחיל דווקא שם. כשהמצב יציב, טיפול בבית יכול לחסוך את כל זה.

שני סוגי עירוי

עירוי לווריד (IV)

  • דרך עירוי (ונפלון) שמוחדר לווריד בזרוע.
  • הנוזלים ניתנים מהר יחסית.
  • מתאים כשצריך לתקן מהר יותר, או כשצריך לתת גם תרופות לווריד.
  • החיסרון: אצל מבוגרים הוורידים לפעמים דקים ושבירים, קשה למצוא אותם, והעירוי יכול לצאת או לגרום לדלקת בווריד.

עירוי תת-עורי (SC)

  • דרך מחט דקה או צינורית שמוחדרת לשכבת השומן מתחת לעור - בבטן, בירך, או בגב העליון (אצל מטופל מבולבל שנוטה למשוך, הגב הוא מקום טוב).
  • הנוזלים נספגים לאט.
  • לא צריך וריד, ולכן מתאים במיוחד למבוגרים עם ורידים קשים.
  • עדין ובטוח יחסית, ואפשר לתת אותו גם בלילה, בזמן שינה.
  • החיסרון: לא מתאים למצבים שבהם צריך לתקן מהר או לתת כמויות גדולות.
  • נפיחות קלה במקום העירוי שכיחה ונספגת בהדרגה.

מתי עירוי בבית יכול להתאים

  • התייבשות קלה עד בינונית, כשהמצב הכללי יציב.
  • ירידה בשתייה בזמן מחלה - זיהום, חום או שלשול - בזמן שמטפלים בסיבה.
  • קושי בבליעה לתקופה.
  • אחרי שחרור מאשפוז, כהמשך טיפול לפי הנחיה.
  • בטיפול תומך בסוף החיים, כשהמשפחה והצוות הרפואי החליטו שזה נכון למטופל.

מתי עירוי בבית לא מתאים - ופונים למיון

  • בלבול קשה, ירידה בהכרה או נמנום עמוק.
  • לחץ דם נמוך מאוד, עילפון.
  • חום גבוה עם מצב כללי רע - חשד לזיהום חמור.
  • קוצר נשימה או כאב בחזה.
  • הקאות שלא נעצרות או דם בהקאה או בצואה.
  • בדיקות דם שמראות הפרעה משמעותית במלחים (נתרן, אשלגן) או בתפקודי הכליות.
  • כמעט אין שתן במשך שעות רבות.

במצב חירום - פונים מיד למד״א (101). עירוי בבית הוא לא דרך "לחכות ולראות" כשהמצב קשה.

מה צריך כדי להתחיל

  • הנחיה של רופא: סוג הנוזל, כמות, קצב ודרך מתן.
  • בדיקות דם: נתרן, אשלגן, אוריאה וקריאטינין - כדי לדעת מה מתקנים ולעקוב אחר השיפור.
  • הנוזלים והציוד: שקיות, סט עירוי, צינוריות ומחטים.
  • הכרת מחלות הרקע: אצל מטופלים עם אי ספיקת לב או מחלת כליות צריך זהירות מיוחדת, כי עודף נוזלים עלול להחמיר את מצבם.

במהלך העירוי ואחריו - על מה שומרים

  • מקום העירוי: אדמומיות, כאב, חום, דליפה או נפיחות שהולכת וגדלה.
  • סימני שיפור: ערנות, שתן בהיר יותר ובכמות גדולה יותר, פחות סחרחורת.
  • סימני עומס נוזלים: קוצר נשימה, שיעול, נפיחות ברגליים או עלייה מהירה במשקל - עוצרים ומעדכנים את הרופא.
  • ממשיכים לעודד שתייה ככל שאפשר. העירוי הוא עזרה, לא תחליף.
  • בדיקת דם חוזרת לפי הנחיית הרופא.

ומה עם עירויי ברזל?

עירויי ברזל לווריד (כמו Ferinject או Venofer) ניתנים בדרך כלל במרפאת טיפולי יום של הקופה או בבית החולים, תחת השגחה, בגלל סיכון נדיר לתגובה אלרגית. אם ההורה צריך עירוי ברזל, כדאי לשאול את הרופא איפה הוא יינתן, ולתכנן מראש את ההגעה והליווי.

איך זה עובד

הפרטים משתנים לפי המצב, אבל לרוב: מבררים שיש הנחיה של רופא ובדיקות דם עדכניות, מוודאים שהנוזלים והציוד בבית, ומגיעים לחבר את העירוי. בודקים לחץ דם, דופק ומצב כללי, מסבירים למשפחה על מה לשים לב, מנתקים את העירוי בסיום או לפי התוכנית, ומעדכנים את הרופא.

למידע נוסף: שירותי אחות מוסמכת פרטית ומדריך כללי לזריקות בבית.

לא רק אחות - גם מנהלת טיפול

אני מגיעה עם ראייה קלינית ומערכתית: לא רק הטיפול עצמו, אלא גם כל התרופות, המצב התפקודי, הבית והמשפחה, והקשר בין הרופאים, קופת החולים והזכויות. כך ביקור אחד ליד הבית יכול להפוך לתמונה שלמה ולתוכנית ברורה. עוד על אחות מוסמכת פרטית ליד הבית.

אזורי פעילות

אחות מוסמכת פרטית ומנהלת טיפול ליד הבית - בתל אביב, ברמת גן ובגבעתיים. בתל אביב: בבלי, צהלה, שרונה, ביצרון, תל ברוך, תל ברוך צפון, יד אליהו, רמת אביב, תוכנית ל', מרכז העיר, הצפון הישן, כוכב הצפון, שיכון צמרת, כיכר המדינה ונווה אביבים. ברמת גן, גם באזור הבורסה.

שאלות נפוצות

אפשר לקבל עירוי נוזלים בבית?

כן, במקרים מתאימים ובהחלטת רופא. עירוי נוזלים בבית מתאים בעיקר להתייבשות קלה עד בינונית, למשל בזמן מחלה עם ירידה בשתייה, כשהמצב יציב. הוא ניתן לווריד או מתחת לעור, לפי המצב וההנחיה.

מה זה עירוי תת-עורי?

עירוי תת-עורי (היפודרמוקליזיס) הוא מתן נוזלים דרך מחט דקה או צינורית שמוחדרת לשכבת השומן מתחת לעור - בבטן, בירך או בגב העליון. הנוזלים נספגים לאט. הוא לא דורש וריד, ולכן מתאים במיוחד למבוגרים עם ורידים שבירים או קשים למציאה.

מתי עירוי בבית לא מתאים וצריך מיון?

כשיש בלבול קשה או ירידה בהכרה, לחץ דם נמוך מאוד, חום גבוה עם מצב כללי רע, קוצר נשימה, כאב בחזה, הקאות שלא נעצרות, או כשבדיקות הדם מראות הפרעה משמעותית במלחים או בתפקודי הכליות. במצבים האלה פונים למיון או למד״א (101).

עירוי תת-עורי מסוכן?

זה טיפול עדין יחסית, עם סיכון נמוך. נפיחות קלה במקום העירוי שכיחה, והנוזלים נספגים בהדרגה. צריך לשים לב לאדמומיות, כאב או דליפה, ואצל מטופלים עם אי ספיקת לב או כליות - לסימני עומס נוזלים כמו קוצר נשימה ובצקות.

יש שאלה או צורך בליווי אישי?

אלה קרן, מנהלת טיפול גריאטרית ואחות מוסמכת, זמינה לייעוץ אישי.

הבהרה: המידע באתר זה כללי, ונועד לעזור למשפחות לדעת מה לשאול ומה לבדוק. הוא אינו ייעוץ רפואי ואינו תחליף לאבחון ולבדיקה על ידי רופא, ואין לבצע על פיו שינוי בתרופות או בטיפול. בכל שינוי במצב - פנו לרופא המטפל.