הנחיות רפואיות מקדימות: מה זה, איך ממלאים את הטופס ואיך מפקידים

"אם יקרה לי משהו, אני לא רוצה שיחברו אותי למכונות."

הרבה הורים אומרים את המשפט הזה פעם אחת, בארוחת שישי או אחרי לוויה, ואז לא חוזרים אליו. שנים אחר כך, בחדר במחלקה, הילדים צריכים להחליט במקומם - ולא בטוחים מה בדיוק ההורה רצה, ואם בכלל מותר להם לבקש.

הנחיות רפואיות מקדימות הן הדרך להפוך את המשפט הזה למסמך שיש לו תוקף.

מה זה הנחיות רפואיות מקדימות?

זה מסמך שבו אדם קובע מראש אילו טיפולים רפואיים הוא רוצה, או לא רוצה, לקבל בסוף החיים, למקרה שלא יוכל להחליט בעצמו. המסמך מבוסס על חוק החולה הנוטה למות, ונחתם על גבי טופס של משרד הבריאות.

ההנחיות יכולות לכלול סירוב לטיפולים מסוימים, אבל גם בקשה לקבל טיפול מלא. המטרה היא לא "לוותר", אלא שהרצון של האדם יכובד.

מתי ההנחיות נכנסות לתוקף?

רק כששני תנאים מתקיימים יחד:

1. האדם הוגדר כחולה הנוטה למות - מחלה חשוכת מרפא, עם תוחלת חיים צפויה של עד כחצי שנה.
2. הוא כבר לא כשיר להחליט בעצמו.

כל עוד האדם צלול ומסוגל להחליט - הרצון שלו באותו רגע קובע, לא הטופס. זה חשוב להגיד להורים שחוששים "לחתום על משהו": ההנחיות לא לוקחות מהם את השליטה, הן שומרות עליה.

מה כתוב בטופס?

הטופס מפרט טיפולים רפואיים שונים שנפוצים בסוף החיים - בין השאר החייאה, הנשמה, דיאליזה, ניתוחים וטיפולים אונקולוגיים - ולכל אחד מסמנים מה הרצון. אפשר גם להוסיף הנחיות והעדפות במילים שלכם.

טיפול להקלת כאב וסבל ניתן בכל מקרה. הנחיות מקדימות לא מבטלות טיפול פליאטיבי, אלא לרוב מחזקות אותו.

מי יכול למלא, ומי חותם?

• האדם עצמו - מגיל 17, כשהוא כשיר להבין ולהחליט.
• שני עדים - שנוכחים יחד בזמן החתימה, מזהים את החותם בתעודה מזהה, ומוודאים שהוא צלול ופועל מרצונו. יורשים או מי שיש לו עניין כספי לא יכולים להיות עדים.
• איש מקצוע שמסר מידע - כדי שההחלטות יתקבלו מתוך הבנה, החוק דורש שהאדם יקבל הסבר על המשמעויות הרפואיות מרופא או מאחות מוסמכת. אם האדם כבר מוגדר כנוטה למות, ההסבר ניתן על ידי רופא מומחה.

החלק השלישי הוא הלב של התהליך. "הנשמה", "החייאה", "דיאליזה" - אלה מילים שרוב האנשים מכירים מהטלוויזיה, לא מהמציאות. שיחה אמיתית על מה כל טיפול אומר בפועל, בגיל ובמצב של ההורה, היא מה שהופך את הטופס מסימון ריבועים להחלטה.

תוקף, חידוש וביטול

• ההנחיות תקפות לחמש שנים.
• לקראת סוף התקופה אפשר לחדש אותן בטופס מקוצר.
• אפשר לשנות או לבטל אותן בכל עת.

הפקדה במשרד הבריאות

• את הטפסים שולחים למרכז להנחיות רפואיות מקדימות של משרד הבריאות - באתר המקוון של המרכז, או בדואר רשום עם צילום תעודת זהות.
• ההפקדה מומלצת, לא חובה - אבל היא מאפשרת לצוותים הרפואיים לדעת שיש הנחיות, בדיוק ברגע שבו הן נחוצות.
• שומרים עותק בבית, במקום שבני המשפחה יודעים עליו.
• מעדכנים את רופא המשפחה ואת בני המשפחה הקרובים.

איך מדברים על זה עם ההורים?

זו לרוב השיחה הקשה ביותר, ויותר מהטופס עצמו. כמה דברים שעוזרים:

• לא מחכים למשבר. הזמן הכי טוב לשיחה הוא כשכולם רגועים וההורה צלול.
• מתחילים בשאלות פתוחות. "מה חשוב לך אם תהיה חולה מאוד?", "ממה אתה הכי חושש?"
• מקשיבים יותר ממדברים. לפעמים ההורה חשב על זה הרבה יותר ממה שחשבנו.
• מערבים את כל האחים. כדי שביום שבו צריך להחליט, לא יתחיל ויכוח.
• נעזרים באיש מקצוע. לפעמים קל יותר להורה לדבר על זה עם מישהו מבחוץ.

הנחיות מקדימות, ייפוי כוח - או שניהם?

לצד ההנחיות אפשר גם למנות אדם שיחליט בשמכם. יש יותר מכלי אחד, וההבדלים ביניהם חשובים. כתבתי על כך מאמר נפרד: הנחיות מקדימות או ייפוי כוח מתמשך - מה ההבדל.

איך אני מלווה את התהליך

כאחות מוסמכת, אני מגיעה הביתה, מסבירה בשפה פשוטה מה המשמעות של כל טיפול בטופס - במצב הספציפי של ההורה - עונה על שאלות, ומלווה את השיחה עם המשפחה. אני עוזרת במילוי הטפסים, חותמת כאחות המוסמכת שמסרה את המידע, ומלווה את שליחתם להפקדה במשרד הבריאות.

וכמנהלת טיפול, אני מביאה לשיחה גם ראייה קלינית ומערכתית: מחברת את ההנחיות למצב הרפואי בפועל, לרצונות של ההורה, לשיחה עם האחים ולצעדים משלימים כמו ייפוי כוח מתמשך. עוד על אחות מוסמכת פרטית ליד הבית ועל שירותי אחות מוסמכת פרטית.

המידע כאן כללי. לשאלות משפטיות, ובמיוחד כשיש מחלוקת במשפחה או רכוש מעורב, כדאי להתייעץ גם עם עורך דין.

אזורי פעילות

אחות מוסמכת פרטית ומנהלת טיפול ליד הבית - בתל אביב, ברמת גן ובגבעתיים. בתל אביב: בבלי, צהלה, שרונה, ביצרון, תל ברוך, תל ברוך צפון, יד אליהו, רמת אביב, תוכנית ל', מרכז העיר, הצפון הישן, כוכב הצפון, שיכון צמרת, כיכר המדינה ונווה אביבים. ברמת גן, גם באזור הבורסה.

שאלות נפוצות

מה זה הנחיות רפואיות מקדימות?

הנחיות רפואיות מקדימות הן מסמך שבו אדם קובע מראש אילו טיפולים רפואיים הוא רוצה, או לא רוצה, לקבל אם יהיה חולה הנוטה למות ולא יוכל להחליט בעצמו. המסמך מבוסס על חוק החולה הנוטה למות, ונחתם על גבי טופס של משרד הבריאות.

מתי הנחיות רפואיות מקדימות נכנסות לתוקף?

רק כששני תנאים מתקיימים יחד: האדם הוגדר כחולה הנוטה למות - מחלה חשוכת מרפא עם תוחלת חיים צפויה של עד כחצי שנה - והוא כבר לא כשיר להחליט בעצמו. כל עוד האדם צלול ומסוגל להחליט, הרצון שלו באותו רגע הוא שקובע.

מי חותם על טופס ההנחיות המקדימות?

האדם עצמו (מגיל 17, כשהוא כשיר), שני עדים שנוכחים יחד בזמן החתימה ואין להם עניין בעזבונו, ואיש מקצוע שמסר לו מידע על המשמעות של ההחלטות - רופא או אחות מוסמכת. אם האדם כבר מוגדר כנוטה למות, ההסבר ניתן על ידי רופא מומחה.

לכמה זמן תקפות ההנחיות המקדימות?

חמש שנים. לקראת סוף התקופה אפשר לחדש אותן בטופס מקוצר. אפשר לשנות או לבטל אותן בכל עת.

איך מפקידים הנחיות מקדימות במשרד הבריאות?

שולחים את הטפסים למרכז להנחיות רפואיות מקדימות של משרד הבריאות - באתר המקוון של המרכז, או בדואר רשום עם צילום תעודת זהות. ההפקדה מומלצת ולא חובה, אבל היא מאפשרת לצוותים הרפואיים לדעת על ההנחיות כשצריך. כדאי לשמור עותק בבית ולעדכן את בני המשפחה ואת רופא המשפחה.